תביעת לשון הרע, באילו מקרים זה לא תופס?

בישראל קיים חוק אשר נחקק בשנת 1955 ונקרא 'חוק איסור לשון הרע'. חוק זה מכיל הגדרה מדויקת של מהו פרסום שעיקרו לשון הרע ומה הצעדים בהם יכול לנקוט כל אדם, גוף או ארגון שנפגע מפרסום לשון הרע. במאמר זה נרחיב אודות תביעת לשון הרע ונרחיב לגבי מתי תביעה זו אינה כדאית. 

שוקלים תביעת לשון הרע בפייסבוק, בעבודה או בכל מקום אחר? דברו איתנו >>>

תביעת לשון הרע

כמעט כל אדם שנפגע מלשון הרע שוקל האם להגיש תביעה כנגד אותו אדם שפגע בו. ראשית, חשוב להיות מודעים לכך שתביעת לשון הרע היא תביעה מורכבת. ניהול תביעת לשון הרע בישראל הוא תהליך ארוך, מסורבל ומייגע אשר יכול לקחת גם יותר משנתיים. מסיבה זאת חשוב לקחת פסק זמן של מספר ימים ולאחר מכן להגיע למסקנה מושכלת באם מעוניינים להיכנס לתהליך של תביעת לשון הרע או לא. באם מחליטים שמעוניינים לתבוע, חשוב לשכור את שירותיו של עורך דין המומחה בתחום זה.

חשוב לקחת בחשבון – תופס או לא תופס?

• הבעת דעה או לשון הרע – חשוב לבדוק האם מדובר על אמירה פוגענית שנכנסת לקטגוריית הבעת דעה או שמא מדובר על אמירת לשון הרע המתבססת על עובדה שאינה נכונה. באם מדובר על המקרה השני, יש כאן קייס.
• בעל פה או בכתב – תביעת לשון הרע המתבססת על דיבה שנאמרה בעל פה, קשה יותר להוכחה מזו אותה הביעו בכתב. כך שלעיתים צביעת לשון הרע בעל פה מהווה סיכון ואתגר לא פשוט עבור התובע. 
• מהי המטרה – חשוב לחשוב האם תביעת לשון הרע היא הדרך הטובה ביותר להשגת המטרה שלכם. באם מעוניינים להרתיע את האדם שנקט בלשון הרע ניתן לשלוח גם מכתב התראה.

טרם ההחלטה על תביעת לשון הרע חשוב לקחת בחשבון שתביעת לשון הרע מאפשרת חשיפה של כל הפרטים האישיים שלכם ופגיעה ארוכת טווח במוניטין שלכם.